תביעות כספיות

הרב יניב חניאטזסיווןתשעח30/05/2018
שאלה:
שלום סליחה על השימוש בצורה פתוחה 1. עבדתי בתור סייעת באחת.העיריות.במשך חצי שנה ופוטרתי עקב סיבה שההתנהלות שלי כסייעת כלומר שנתתי לילדים לגעת.בשערי וגם שהייתי במחסן לא מתאים לעירייה אז פיטרו אותי.אני מעוניינת לתבוע אותם כספית.2.עבדתי במשך 4.5 שנים עם מעסיק שהיה המנהל שלי הוא עשה לי מעשה מגונה (חשף את איבר מינו) מולי במשרד שלו אני רוצה לתבוע אותו האם יש מניעה הלכתית על כך ?האם עורך דין יכול לייצג אותי.בבית משפט בשני העניינים האלה?
תשובה:
באופן עקרוני אסור לפנות לבתי משפט רגילים, שנקראים "ערכאות", אלא אם כן אין ברירה.במקרים שחייבים ללכת לבית משפט, כי הצד השני לא מוכן להגיע לבית דין רבני, יש לבקש אישור מבית דין לגשת לבית משפט אזרחי.
על פי התיאור שלך נראה שאין סיכוי שהגופים שאת רוצה לתבוע ילכו לבית דין. ולכן נראה די ברור שמותר לך לפנות לבית משפט ולהגיש תביעה.
תשובות נוספות בנושא-
פילגש
לא, היא לא יכולה, כשם שהבעל לא יכול.
אחד התנאים החשובים של הגירושין הוא ש"יהיה דבר הכורתה", כלומר שהיחסים בין הבעל והאשה אינם ממשיכים בשום צורה ובשום חיוב ולכן אף אחד מהם לא יכול לחייב את השני בשום דבר לאחר הגירושין.
לא, היא לא יכולה, כשם שהבעל לא יכול.
אחד התנאים החשובים של הגירושין הוא ש"יהיה דבר הכורתה", כלומר שהיחסים בין הבעל והאשה אינם ממשיכים בשום צורה ובשום חיוב ולכן אף אחד מהם לא יכול לחייב את השני בשום דבר לאחר הגירושין.
אתרוג אוצר בית דין
בשלב ראשון נתאר את הרעיון העומד אחרי "אתרוג אוצר בית דין" כדי שהתשובה תובן.
על פי ההלכה אסור לעשות מסחר בפירות שביעית. כלומר- אסור למכור אותם למישהו אחר כדי להרוויח כסף. לאדם היה מותר, מהתורה, רק לקטוף לעצמו אתרוג ולעשות בו שימוש...
במשנה מופיע תיאור של כלי שנקרא אוצר בית דין, על פי הרעיון הזה מי שמגדל את הפירות הוא בית הדין, והחקלאים הם שליחיו. במקרה כזה לבית הדין יהיה מותר "לחלק" את הפירות או את הירקות ולגבות עליהם את עלות העבודה.
מה שעושים בדרך כלל בבתי דין של אתרוגים (שבהם יש ערך גבוה מאוד לכל פרי ואי אפשר סתם לקבוע ש"קילו עולה 5 ש"ח"), הוא לחלק את העלות שעולה לתחזק את הפרדס לכמות האתרוגים המקובלת ואז לקבוע כמה רמות מחיר... נניח שלוש רמות. במקרה כזה מוכרים את האתרוג בקופסה סגורה כדי שאנשים לא "יבחרו" אתרוג מה שיהפוך את זה למכירה של ממש (הוא בוחר אתרוג ואז משלם לפי מה שמצא...). משתדלים בחלוקת הרמות במחיר תכסה את עלות הפעלת הפרדס על פי החלוקה, נניח שמכרו 1000 אתרוגים ב20 ש"ח, 1000 ב50 ו1000 ב1000, זה נותן את הסכום הכללי שעולה הפרדס לשנה.
בתיאור שתיארת נראה שיש שתי בעיות-
א) כמה רמות מחירים, מה שהופך את זה דומה יותר ויותר למכירה...
ב) קופסה שקופה לחלוטין שמאפשרת גם היא בחירה... ואז בודאי נוצר מצב שאנשים בודקים את האתרוג היטב ומשלמים את "שוויו" וזו בעיה...
לכן נראה לישאסור לקנות כך אתרוג לארבעת המינים.
על פי כמובן שאתרוג "אוצר בית דין" בתפזורת גם לא נכון לקנות.
בשלב ראשון נתאר את הרעיון העומד אחרי "אתרוג אוצר בית דין" כדי שהתשובה תובן.
על פי ההלכה אסור לעשות מסחר בפירות שביעית. כלומר- אסור למכור אותם למישהו אחר כדי להרוויח כסף. לאדם היה מותר, מהתורה, רק לקטוף לעצמו אתרוג ולעשות בו שימוש...
במשנה מופיע תיאור של כלי שנקרא אוצר בית דין, על פי הרעיון הזה מי שמגדל את הפירות הוא בית הדין, והחקלאים הם שליחיו. במקרה כזה לבית הדין יהיה מותר "לחלק" את הפירות או את הירקות ולגבות עליהם את עלות העבודה.
מה שעושים בדרך כלל בבתי דין של אתרוגים (שבהם יש ערך גבוה מאוד לכל פרי ואי אפשר סתם לקבוע ש"קילו עולה 5 ש"ח"), הוא לחלק את העלות שעולה לתחזק את הפרדס לכמות האתרוגים המקובלת ואז לקבוע כמה רמות מחיר... נניח שלוש רמות. במקרה כזה מוכרים את האתרוג בקופסה סגורה כדי שאנשים לא "יבחרו" אתרוג מה שיהפוך את זה למכירה של ממש (הוא בוחר אתרוג ואז משלם לפי מה שמצא...). משתדלים בחלוקת הרמות במחיר תכסה את עלות הפעלת הפרדס על פי החלוקה, נניח שמכרו 1000 אתרוגים ב20 ש"ח, 1000 ב50 ו1000 ב1000, זה נותן את הסכום הכללי שעולה הפרדס לשנה.
בתיאור שתיארת נראה שיש שתי בעיות-
א) כמה רמות מחירים, מה שהופך את זה דומה יותר ויותר למכירה...
ב) קופסה שקופה לחלוטין שמאפשרת גם היא בחירה... ואז בודאי נוצר מצב שאנשים בודקים את האתרוג היטב ומשלמים את "שוויו" וזו בעיה...
לכן נראה לישאסור לקנות כך אתרוג לארבעת המינים.
על פי כמובן שאתרוג "אוצר בית דין" בתפזורת גם לא נכון לקנות.
בתי דין
על פי ההלכה בודאי שפוסקים על פי בית דין רבני, הפניה למה שמכונה בהלכה "ערכאות", דהיינו בתי משפט שלא על פי ההלכה היהודית היא אסורה ומותרת רק במקרה שבו אין שום אפשרות אחרת לכפות את הצד השני להידיין.
על פי ההלכה בודאי שפוסקים על פי בית דין רבני, הפניה למה שמכונה בהלכה "ערכאות", דהיינו בתי משפט שלא על פי ההלכה היהודית היא אסורה ומותרת רק במקרה שבו אין שום אפשרות אחרת לכפות את הצד השני להידיין.
שונות
שלום, השאלות שלך והתשובות אליך נשארות חסויות, אני מסמן וי והן חסויות, אף אחד לא יכול לראות אותן כך שאת יכולה לשאול מה שתרצי. לגבי הטלפון, את יכולה להשיג אותי דרך הטלפון של שורש- 1599-55-99-59 אבל תמיד עדיף דרך האתר.
שלום, השאלות שלך והתשובות אליך נשארות חסויות, אני מסמן וי והן חסויות, אף אחד לא יכול לראות אותן כך שאת יכולה לשאול מה שתרצי. לגבי הטלפון, את יכולה להשיג אותי דרך הטלפון של שורש- 1599-55-99-59 אבל תמיד עדיף דרך האתר.
אימונים ואומנות לחימה
1. ישנה בעיה ללכת למכון כושר מעורב, במקומות הללו יש חוסר צניעות מובנה, לבוש מאוד מינימלי של גברים ונשים, מצבי ריצה, כפיפות וכו' ואסור להסתכל על נשים במצבים כאלו.
2. לא, זה אפילו טוב לגוף ולנפש, מלבד ההגנה העצמית
1. ישנה בעיה ללכת למכון כושר מעורב, במקומות הללו יש חוסר צניעות מובנה, לבוש מאוד מינימלי של גברים ונשים, מצבי ריצה, כפיפות וכו' ואסור להסתכל על נשים במצבים כאלו.
2. לא, זה אפילו טוב לגוף ולנפש, מלבד ההגנה העצמית
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא דיני ממונות
מוצרים







